ציטוטים על שיר השירים ב:ט

דּוֹמֶ֤ה דוֹדִי֙ לִצְבִ֔י א֖וֹ לְעֹ֣פֶר הָֽאַיָּלִ֑ים הִנֵּה־זֶ֤ה עוֹמֵד֙ אַחַ֣ר כָּתְלֵ֔נוּ מַשְׁגִּ֙יחַ֙ מִן־הַֽחֲלֹּנ֔וֹת מֵצִ֖יץ מִן־הַֽחֲרַכִּֽים׃

שפת אמת

בפסוק בשה"ש הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. היינו שגם בגלות שהסתיר פניו מאתנו מ"מ נשאר חלונות וחרכים. חלונות המה הצדיקים. וחרכים שיש גם בפשוטי בנ"י כל אחד לפי ערכו איזה סדק שיכול הוא לפתוח. ואיתא בספרים הפרש בין חלון שגם מעבר הב' יכולין להסתכל. אבל חרכים הקב"ה משגיח גם בסדק כזה שאין האדם מרגיש. וענין זה יש גם בימי השנה. כי ג' בחי' יש עולם שנה נפש. וכולן הם התלבשות הטבע כי הגוף הוא המלבוש. אעפ"כ יש ז' נקבים בראש עינים אזנים פה חוטם אשר החיות נפתח שם. וכמו כן בשנה הזמן הוא התלבשות הטבע ויש שבתות ומועדים. וי"ל כי ז' ימים טובים ב' של פסח וב' של סוכות ושבועות ור"ה ויו"כ הם בחי' ז' נקבים שבראש. ור"ת "משגיח "מן "החלונות גי' פ"ה. "מציץ "מן "החרכים פ"ה. שיש ברית הלשון וברית המעור. ושבתות בחי' המילה ונדמה לחרכים. וביו"ט יש התגלות יותר דכ' יראה כל זכורך ואיתא כשם שבא לראות כך בא להיראות. כדמיון חלונות שנראה מבפנים ובחוץ כנ"ל בשם הס'. וכן בעולם יש מקומות שנגלה שם הקדושה כמו ארץ ישראל וירושלים וביהמ"ק:
שאל רבBookmarkShareCopy

שפת אמת

בפרשת ציצית. במד' אור זרוע לצדיק. כי ציצית פרש"י מלשון מציץ מן החרכים שזו המצוה לפתוח עיני איש ישראל כמ"ש בגמ' הזהיר במצות ציצית זוכה להקביל פני השכינה דכתיב וראיתם אותו כו'. והנה כתיב ג"פ ציצית. מעין ג"פ בשנה יראה. שהם בזכות ג' אבות שהנבואה ניתן להם כדכתיב וארא אל אברהם כו'. מרוב אהבת אאע"ה אל הבורא ית' נגלה אליו. ויצחק מרוב היראה. יראה לשון ראיה. ויעקב מתוך האמת. והקב"ה נתן לבנ"י המצוה שיוכלו לבוא למדריגת האבות. וגם זה אמת שע"י מצוה זו חל השגחת הקב"ה על איש ישראל כמ"ש מציץ מן החרכים. וכמו כן בראי' ברגל בא לראות ולהיראות כמ"ש יראה יראה. והנה כתיב אתה הראת לדעת שיש לבנ"י בחי' ידיעה וראי' כמ"ש במ"א לפי שהם עדות וכתיב או ראה או ידע ובזוה"ק וארא כי בחי' ידיעה למעלה מראי' דרגא דמרע"ה. ואפשר שלכך ניתן להם עתה מצות ציצית. כשנפלו ממדריגתם ולא נמשכו לגמרי אחרי הנהגת מרע"ה. הוצרכו לבחי' ראי' שהיא למטה מידיעה:
שאל רבBookmarkShareCopy

שפת אמת

איתא ציצית על שם הסתכלות מציץ מן החרכים וכו' ג"פ ציצית שיש ג' מיני הסתכלות והשגות לאיש ישראל בבחינות נפש רוח נשמה. וע"ז רומז הגמ' בטעם תכלת שים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסה"כ ובאמת הנפש נאסר בתוך הגוף כמ"ש הוציאה ממסגר נפשי ונתן הקב"ה לנו מצות לסייע להאיר אל הנפש מחשכות הגוף והטבע. וע"י הציצית מאירין הנר"ן באדם כמו שמבקשין ע"י מצות ציצית תנצל נפשי ורוחי ונשמתי כו'. והיה לכם לציצית והי' לשון שמחה שצריך איש ישראל להיות משתוקק תמיד לזכור ולהתדבק בשורש הנפש ורוח ונשמה. ואז מצות ציצית מסייע לו לזכירה זו:
שאל רבBookmarkShareCopy